יום חמישי, 7 באפריל 2011

הסרטים ששינו את חיי שנת 2008-האביר השחור


שנת 2008 היא שנת מפנה בפוליטיקה האמריקאית והעולמית. לאחר שנים של דיכוי נשיא שחור נבחר לעמוד בראש המעצמה הגדולה בעולם והוכיח ש"אנחנו יכולים". זוהי שנה של משבר כלכלי כבד שהעיב על החגיגה הגדולה, שנה שבה ארה"ב ממשיכה להתבוסס בבוץ העיראקי והאפגני וכלכלות העולם קורסות אחת אחרי השנייה. דווקא על רקע המשבר הזה הוליווד מציגה שורה של סרטים חתרנים ואנטי ממסדיים שבועטים בבטן הרכה של הממסד השמרני מבלי שבכלל ישים לב. סרטים כמו "סופרבד",ו"הדייט שתקע אותי" הציגו אנטי גיבורים מוחלטים כגיבורים נהדרים שזוכים בכל הקופה, סרטו של תומס פול אנדרסון "זה יגמר בדם" הראה דמות של נבל מוחלט כגיבור מעורר הזדהות. ומעל הכל היה סרטו של כריסטופר נולן "האביר השחור" סרט נהדר שזכה אומנם להתעלמות בטקס האוסקר אך להצלחה קופתית מרשימה. נולן עושה "ריבוט" לסרטי בטמן, כלומר מאתחל את הסאגה הקולנועית שברא טים בארטון בשנות ה90 ובורא גרסה נאמנה יותר למקור- הקומיקס של DC המציג את דמותו האפלה, המסוכסכת עם עצמה והרב גונית של באטמן. בכלל מעניין לראות את גילגולו הקולנועיים השונים של באטמן לאורך השנים ולהשוות אותה לסביבה הפוליטית/חברתית ששררה באותם שנים. 2 הסרטים הראשונים בסדרה שבויימו ע"י בארטון הציגו את העיר גוטהאם כפנטזיה מקאברית אך צבעונית וחיה כמיטב מסורת סרטיו של בארטון. הימים היו ימי סוף שנות ה80, משטרו של ג'ורג' בוש האב השנוי במחלוקת שסיבך את ארה"ב בשלל פרשיות שונות ומשונות . הציבור האמריקאי שהתאהב בקפיטליזם הדורסני של המפלגה הרפובליקני ובראשה רייגן בשנות ה80 מאס בה בתחילת שנות ה90 ושני הסרטים הראשונים בסדרה מסמלים במידה מסויימת גם את המיאוס בדמות ה"אמריקאי הגיבור". לראשונה נראה גיבור על אמריקאי שאיננו מסמל את הצדק וטוב הלב המוחלט אלא דמות מורבידית , מורכבת ובהחלט לא חד משמעית. המשך הסדרה החזיר את באטמן לקדמת הבמה כגיבור על עשוי ללא חת בתקופת קלינטון בה האמון של הציבור האמריקאי חזר במידה מסויימת לממשל ולעומדים בראשו. עם זאת הסרטים הבאים בסדרה היו מצועצעים כל כך עד שכמעט הביאו לחיסולה.

ואז הגיע נולן. ב2005 הוא הציג את הסרט הראשון בטרילוגיה החדשה שלו, טרילוגיה שכאמור ממציאה את המיתוס של באטמן מחדש. בניגוד לרוב גיבורי העל מה שמבדיל את באטמן הוא היותו אנושי ופגיע. באטמן הוא למעשה אדם רגיל, טוב לא לגמרי רגיל כי לא כל אחד מאיתנו הוא מליארדר שגר בטירה, אבל באופן עקרוני אין לו כוחות על מיוחדים. וכמו כל בן אדם רגיל הוא טועה, הוא מפחד, והוא פגיע. אך מה שבארטון הראה במרומז, נולן לוקח רחוק הרבה יותר. בסרטיו של נולן באטמן ועמיתיו הם כמעט האוייב ולא הגיבור והגבול בין הטובים לרעים מטושטש במכוון עד לא ידע. בולטת במיוחד דמותו של הג'וקר, דמות מורבודית ומרתקת שמשוחקת בגאונות ע"י השחקן המנוח הית' לדג'ר (שזכה באוסקר על תפקיד זה לאחר מותו)
נולן משרטט אמריקה אחרת, פגועה, בודדה וזועקת לעזרה שלא רק שאיבדה אמון במנהיגיה, היא על סף אבוד אמון בעצמה. כל מה שנותר הוא לחכות למושיע (אולי בעל צבע שונה מהמקובל) שיציל אותה מהקטסטרופה

בפעם הבאה- שנת 2009 "וואלס עם באשיר"

תגובה 1:

  1. באטמן, באטמן, באטמן. אני יכולה לראות אותו בצפייה ישירה מיליון פעם ועדיין להנות ממנו כל פעם מחדש.
    אחד הסרטים המומלצים שזמינים ברשת.

    השבמחק