בחרתי לסיים את הבלוג דווקא עם סרט ישראלי. אני מודה שהסרטים הישראלים לא פקדו את הבלוג שלי וזאת כנראה מפני שלא היו חלק מהזיכרון הפרטי שלי, וספק עם היוו אבן דרך משמעותית בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. נכון שהיו פה ושם הבלחות מוצלחות ואין בהחלטה שלי הצהרה גורפת נגד הקולנוע הישראלי (שאני מקווה להיות חלק ממנו בעתיד), אבל מה לעשות, לא הצלחתי למצוא סרט שעיצב את חיי כפי שהקולנוע האמריקאי, האירופאי ולעיתים גם האסייתי עשו . הסרטים הישראלים לרוב לא הצליחו לפרוץ את הקהל המקומי, וגם בשנות הפריחה שלהם בעשור הקודם כשהצליחו בפסטיבילים ובמידה מסויימת גם בקופות ברחבי עולם הם לא הצליחו לטעמי לתת ערך מוסף בינלאומי ולא רק מקומי. יוצא דופן הוא "וואלס עם באשיר", סרטו של ארי פולמן. קודם כל פורמן יוצר את סרט האנימציה השני באורך מלא בארץ ישראל (הראשון הוא סרט תנכ"י עלום בשם "בעל החלומות משנות ה60 המספר את סיפורו של יוסף וכותונת הפסים) ויתרה מכך- סרט אנימציה המיועד לקהל מבוגר ומדבר על נושא רציני ביותר- הטבח בסברה ושתילה.
ביקורת רבה סבבה סביב הסרט הזה, רבים התרעמו על ההשוואה המקוממת בין קורבנות סברה ושתילה, טבח שבו חיילי צה"ל אומנם לא השתתפו באופן אקטיבי אך היו שותפים לו כמשקיפים 
מהצד, לאייקונים מהשואה. כך או כך מדובר באחד הסרטים המרגשים והמרתקים שנעשות בארץ. המסע של ארי הוא מסע לעבר הזיכרון, ובתוכו הוא שואל שאלות החורגות מאותו מלחמה אומללה מ1982, שאלות על מהות הזיכרון וטיבו, על הדחקה ועל טראומה. דרך הסרט הוא משחזר עם חבריו ליחידה את אותה מלחמה נוראית וללא כל שבב של הרואיזם הוא מספר את הסיפור של אותם חיילים צעירים שנשלחו לקרב שלא להם. נקודות אלו מעוררות הזדהות גם בעמים אחרים שסיפור הטבח בסברה ושתילה זר להם, וכך ניתן להשוות את סרט זה לסרטים שנעשו למשל על מלחמת ויאטנם או קמבודיה.
מהצד, לאייקונים מהשואה. כך או כך מדובר באחד הסרטים המרגשים והמרתקים שנעשות בארץ. המסע של ארי הוא מסע לעבר הזיכרון, ובתוכו הוא שואל שאלות החורגות מאותו מלחמה אומללה מ1982, שאלות על מהות הזיכרון וטיבו, על הדחקה ועל טראומה. דרך הסרט הוא משחזר עם חבריו ליחידה את אותה מלחמה נוראית וללא כל שבב של הרואיזם הוא מספר את הסיפור של אותם חיילים צעירים שנשלחו לקרב שלא להם. נקודות אלו מעוררות הזדהות גם בעמים אחרים שסיפור הטבח בסברה ושתילה זר להם, וכך ניתן להשוות את סרט זה לסרטים שנעשו למשל על מלחמת ויאטנם או קמבודיה. הסרט זכה להצלחה חסרת תקדים במונחים ישראלים, היה מועמד לאוסקר וזכה בפרס גלובוס הזהב, והיה לאחד המובילים בפסטיבל קאן באותה שנה. ארי פולמן זכה לביים סרט אנימציה אמריקאי משופע כוכבים בשם "קונגרס המדענים" שיצא לאקרנים בשנה הקרובה.
בשבוע הבא- לא יהיה עוד בלוג, מי שרוצה יוכל להתנחם בבלוג החדש שלי "המוזיקה ששינתה את חיי" הפורט את האלבומים הגדולים שהשפיעו עלי ועל כולנו, שנה אחרי שנה מ1977
תודה לכולם! אורי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה