יום שישי, 10 בדצמבר 2010

1996- טריינספוטינג


טריינספוטינג היה סרט שניגשתי אליהם בלי שום הכנה מוקדמת. אחרי הכל, סרט בריטי (סקוטי אם להיות מדויקים)
בלי כוכבים גדולים וללא במאי מוכר.
נדמה שטריינספוטינג הוא אחד מהסרטים הללו שהצליחו ליצור אופנה ושיח מסביבו, הגדולים במידה רבה מהסרט עצמו. בתולדות הקולנוע היו כמה סרטים כאלו שהבולט בינהם הוא "בלו אפ" של אנטוניוני משנות ה60, סרט שהגדיר תקופה ובו בזמן יצר אותה כאשר שרטט בחכמה את עולם הזוהר של צלמי האופנה, דוגמניות ואנשי בוהמה באנגליה ההיפית של שנות ה60. אך בעוד אנטוניוני שרטט עולם נוצץ אליו מביטים רובינו מלמטה, בוייל הצליח להפוך דווקא את הסחי והגועל למגניבים כאשר הוא משרטט את עולמם העלוב (אך המגניב למדי ) של נרקומנים חסרי חיים בסקוטלנד. וכך למתבגרי שנות ה90, חייהם של מכורים להרואין הנרדפים ברחובות ויורדים לתחתית החבית על מנת להשיג עוד מנת סם נראו הדבר המגניב ביותר שיש, משהו שיש לשאוף אליו, חיים מלאי אנרגיה וחיות.
מה שאירוני בכל הסיפור הוא שבוייל דווקא יוצא נגד כל תרבות הסמים. גיבור הסרט (מישהו זוכר את שמו?) מנהל מסע בו הוא מגיע עד ללונדון במטרה להתחמק מהגורל האכזר המחכה לו לאחר מות חברו מקרציה במוח ומות התינוקת של חברתו הטובה. אך חבריו לא מניחים לו ורודפים אותו עד לשם. בסופו של דבר, הגיבור מצליח להתחמק מגורל דומה ע"י בגידה בחבריו וגניבת כסף אותו הרוויחו בעסקת סמים מפוקפקת.
לא יעזור בכמה תיאורים גרפים השתמש בויל ביצירת הסלוגן שלו "סמים זה רע" הקהל השתכנע דווקא להפך, ודמותה של התינוקת המתה המטיילת על תקרתו של הגיבור המצוי בקריז לא הורידה ולו במעט מהמגניבות של דור האקסטזי. נראה שזו שיאו של עשור ה90, העשור שהגדיר מחדש את השאיפות והתקוות של הדור החדש, הדור שכונה בזמנו "דור הX", דור חסר שאיפות, חסר תכניות לתווך ארוך, חסר אידיאולוגיה.נראה שהסם של הדור הזה (שמתאים גם לסרט באופן מפתיע) הוא דווקא האקסטזי, סם המסיבות, ש"מדליק" אותך לאורך כל הלילה ומשאיר אותך בבוקר בתחושת תשישות ורייקנות. לא בכדי המסר של הסרט לא עבר. הסרט במידה רבה מסמל את תחילתו של גל הסרטים הפוסט מודרניסטים, בהם רע הוא טוב, כיעור מתקבל בברכה וזיעזוע הצופים היא דרך לגיטימית להצהרה אומנותית.
והייתה גם את התרבות סביבו. הפסקול המשובח שהוליד כוכבים חדשים (UNDERWORLD עם הלהיט ההיסטרי שלהם BORN SLEEPYׁׂ) והחזיר עתרה לזמרים וותיקים (LOST FOR LOVE של איגי פופ, PERFECT DAY של לו ריד)
היו גם הרבה חולצות ופוסטרים עם משפטי מפתח מהסרט, סטיקרים ומה לא. והיה גם סרט. סרט לא רע בכלל שהיה חדשני לזמנו. הקאטים המהירים, המשחק האינטנסיבי, משחקי העריכה, כאמור הפסקול. קול של דור חדש נולד.

בפעם הבאה 1997- ג'קי בראון
בונוס- אנדרוורד, עדיין אחד מקטעי האמביינט הטובים בכל הזמנים http://www.youtube.com/watch?v=TlLWFa1b1Bc
ועוד אחד כדי להזכיר לכם שסמים זה עדיין רע ונורא

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה