יום שבת, 6 בנובמבר 2010

1990- אשה יפה


צחוק הגורל- התסריט המקורי של "אשה יפה" היה דרמה קודרת ואפלה הדומה יותר ל"אור" הישראלי (מי שלא ראה ורוצה לראות שיתכונן לאחד מהסרטים המתישים קולנועית שלי יצא לפחות לראות) התסריט המקורי סיפר על וויויאן, זונת רחוב מלוס אנג'לס המכורה להרואין שחלומה הגדול הוא לנסוע לדיסנילנד עם חברתה הטובה. פגישה מקרית עם איש עסקים עשיר משנה את גורלה אך בסוף הסרט היא מושלכת ממכוניתו בדרך לכביש הראשי.


מהתסריט המקורי נשארו רק הזונה ואיש העסקים. אולפני דיסני (שזהו ככל הידוע לי, סרטם הראשון והאחרון שהפיקו בנושא הזנות) הפך מדרמה קשה לקומדיה רומנטית קלילה עם סוף מתקתק כיאה לאולפנים שהביאו לנו אין ספור אגדות וורודות במשך השנים. התסריט עבר גלגולים שונים שבסופם צולמו מספר סופים שונים שעמדו במבחן ע"י הקרנת מבחן. הסוף שנבחר, איך לא, הוא אופטימי עד גבול הפנטזיה. איש העסקים העשיר לא מוותר על וויויאן ושניהם מתנשקים בסצנה בלתי נשכחת על מדרגות החירום.
בקולנוע של דיסני אין סוף רע, אין גם את היום שאחרי. אף אחד לא שואל מה יעלה בגורלם של אותו זוג מוזר, האם יספרו לילדם כיצד נפגשו, והאם, באחד מהלילות המשמימים, יבקש אדוארד (גיר) מוויויאן לעשות לו את זה "כמו אז". בדיוק כפי שאף אחד לא שואל מה עלה בגורלם של היפיפיה הנרדמת והנסיך שהעיר אותה משנתה. אולי הם היום ביעוץ זוגי?
אך זה רצון העם. או אולי מה שהמפיקים חשבו שהוא רצון העם וכנראה צדקו לפי הנתונים בקופות. אין בסרט אף אזכור שלילי על מוסד הזנות, על סחר בנשים, על הסמים והאלכוהול, על ניצול ואלימות. ואולי טוב שכך. כי כמו "רשימת שינדלר" שנעשה שנתיים לאחר מכן והראה סיפור על השואה מבלי להראות את מחנות ההשמדה התקשורת בסרט זה היא על גבול האליגוריה, המשל וכמובן האגדה.
מה זה אומר על התקופה שבא נעשה "אישה יפה" ? לשיטתי- לא יותר מדי. שנות ה80 הסנכרניות המשיכו לתת את אותתיהן לאחד הסרטים שפתחו את שנות ה90 הדקדנטיות והמהורהרות תרבותית.
כי "אשה יפה" הוא סרט אלמותי, כמו כל אגדה יפה. כמו כל סרט של דיסני.

שבוע הבא- 1991 שליחות קטלנית 2 - יום הדין

תגובה 1: